סירופ חרובים לכל צרה!

עץ החרוב הוא אחד מהעצים עם המורשת הגדולה של העם היהודי והרפואה המסורתית.

החרוב נזכר בתנ"ך מספר פעמים מה שמלמד אותנו שהוא עץ היסטורי ששימש אלפי שנים את האדם.

ידוע ביותר הסיפור על רבי שמעון בר יוחאי שניזון מחרובים במשך תקופה ממושכת.

הסיפור על רבי שמעון רק מלמד אותנו כמה עוצמות יש לפרי החרוב שהוא יכול להזין תקופה ארוכה את האדם.

למעשה, החרוב הוא קטנייה ומי שמכיר את הפרי יודע שכשפותחים את התרמיל מתגלים הזרעים. ניתן לאכול את כל החרוב- גם את התרמיל וגם את הזרעים (את הזרעים נאכל לאחר בישול כמו שמבשלים קטניות אחרות), כך שביחד החרוב הוא ארוחה שלמה של חלבונים, פחמימות, וויטמינים ומינראלים!

סגולות הריפוי של החרוב רבות והשתמשו בו ברפואות המסורתיות לבעיות של מערכת העיכול.

אני מכינה פעם בשנה לכל השנה סירופ חרובים.

ההכנה לוקחת זמן אבל יחסית למשהו שעושים פעם בשנה שמשמש אותי כל השנה זה משתלם!

הסירופ חרובים נמצא אצלינו במקרר והוא טוב למגוון של צרות שפוקדות אותנו.

החרוב הוא אנטי ויראלי עוצמתי, לכן הוא יעיל כחיזוקית למניעה ולטיפול בווירוסים שונים.

אני נותנת אותו לילדים (מינונים בהמשך) כשרואים סימנים של צינון או שיעול.

ואחד השוסים של הסירופ חרובים הוא בזמן אפטות בפה!!!! להיט!!

פשוט מורחים אותו על אפטות כל כמה שעות, והוא יעיל להרפסים גם כי הרי הרפס הוא סימפטום של וירוס ואמרנו הרי שהחרוב הוא אנטי ויראלי.

יאללה בואו נתחיל במלאכה של הכנת הסירופ!

קטיף חרובים עושים בסוף הקיץ (מאוגוסט- אוקטובר) שהחרובים שעל העץ כמובן חומים ובשלים.

נקטוף כ-3 ק"ג חרובים. חשוב לראות חרוב חרוב ולוודא שהוא לא אכול\ פצוע\ עם חלקים שחורים רכים כי זה יכול יהיה להעיד לנו על תולעים.

שיטה שאני עושה עם הילדים והם ממש אוהבים זה מביאה סדין, פורסת מתחת לעץ, לוקחת מקל מטאטא וחובטת בענפי העץ ואז החרובים נופלים.

נכון שיש מתחת לעץ עצמו המון חרובים שנפלו עוד לפני שהגענו אבל אם אוספים מהרצפה אז לוודא טוב טוב שאין תולעים בחרוב.

על הדרך נשנש חרובים ונתחיל להתחבר לטעמים.

אחרי שאספנו נשטוף היטב את החרובים.

לאחר מכן נמשיך במלאכת שבירת החרובים. מודה שזה מלאכה לא הכי נעימה לידיים אבל כמו שאמרנו עושים את זה פעם בשנה אז זה נסבל וכמובן במידה ויש ילדים בכל גיל אז גם לחלק הזה הם נרתמים!

נשבור כל חרוב לכמה שיותר חתיכות אבל לפחות לשלוש חתיכות.

ששוברים את החרובים נתקלים לפעמים בחלקים שחורים אכולים, אותם כמובן נזרוק. אם שאר החרוב תקין אז נשתמש בחלקים התקינים.

נכסה את החרובים במים, נכסה את הכלי ונשרה את החרובים למשך יום (24 שעות).

בזמן הזה למעשה מגוון חומרים מהחרוב עוברים למים כולל הסוכרים שבו.

לאחר ההשרייה אנחנו למעשה מסננים את החרובים (בעזרת רשת צפופה מאד או חיתול בד) ומשתמשים בנוזלי ההשרייה. לכן נרצה לסחוט כמה שיותר את החרובים.

החלק הזה מבאס הרבה אנשים שבטוחים שכל תהליך הבישול קורה עם החרובים עצמם.

למעשה זה השלב שבו אנחנו נפרדים מהתרמילים של החרובים.

למיטיבי לכת אני יכולה להציע לפתוח את התרמילים ולקחת את הזרעים לבישול (צריך להרתיח אותם מספר פעמים עד שהם מאבדים את המרירות ומתרככים) ומהתרמילים עצמם אפשר להכין קמח חרובים (מייבשים חלק מהתרמילים בחום נמוך בתנור וכשהם יבשים לחלוטין טוחנים במעבד מזון עד ליצרית קמח).

אז אחרי שסיננו נקבל נוזל כשלעצמו טעים, בגוון חום בהיר. ניתן שלוק מהנוזל ונמשיך למלאכת הבישול!

חשוב לציין שהמטרה בבישול הוא למצמם את הנוזלים, נתחיל בבישול על אש גבוהה ולאחר שהנזול רתח נעבור לאש בינונית. כל הזמן הזה מבשלים ללא מכסה.

עכשיו... חובה לשים איזשהוא תמרור אזהרה.

"הריח- מה איתו?"

זו שאלה שבני הבית ישאלו אתכם בזמן הבישול, הבית כולו יקבל ריח של נוזל החרובים.

לעומת הרתחות של צמחים אחרים הריח הזה קצת קשוח לכן ממליצה כמובן להיות עם חלונות פתוחים כדי שגם השכנים "יהנו",

אבל מעבר לזה אפשר להרתיח כשבני הבית לא נמצאים או כשלפחות להרתיח כשבני הבית הלא זורמים לא נמצאים.

ההרתחה היא כשלוש שעות ויכול להיות קצת יותר.

המטרה לצמצם את הנוזל עד שנגיע למרקם של סירופ.

איך נדע מתי?

ניקח כף מהנוזל ונשים בכוס. אחרי כמה דקות נזיז את הנוזל בכוס, נצפה שהנוזל קצת יסמיך את עצמו. אך אם הנוזל זז כמו מים צריך לבשל עוד קצת. חשוב לקראת הסוף לוודא שאנחנו לא שורפים את הסירופ.

הסדר גודל הוא שבמידה והחרובים היו עם כמות סוכר נאה, אז תהיה לנו צנצנת של כ 300 מ"ל סירופ. גם פחות זה בסדר וזה באמת תלוי בכמות הסוכרים בחרובים.

את הסירופ נעביר לנצנצת זכוכית מעוקרת. כלומר, ניקח צנצנת זכוכית נקייה, נמלא בה מים רותחים, נמתין כחמש דקות, נרוקן את המים ונניח את הצנת לייבוש.

את הסירופ כדאי לשמרור בקירור (אבל לא חייב).

ולגבי מינונים:

כמניעה למגוון וירוסי חורף נשתמש בכפית של הסירופ ביום לילד ושתי כפיות למבוגר.

אפשר לשתות את זה ככה או להכין מזה משקה חביב- נוסיף חצי כוס מים לכל כפית.

בזמן התמודדות עם תופעות שפעת והצטנונויות שונות ניקח כפית מהסירופ כל שלוש שעות ואפילו פחות אם יש צורך. נעשה זאת עד להקלה משמעותית בסימפטומים.

כאמור, אין לראות בכל הכתוב הנ"ל המלצות רפואיות, וכן, כל מה שכתוב כאן לא מחליף הוראות רפואיות והינם באחריות המשתמש בלבד.

אני תמיד אומרת שזה סירופ שילדים אוהבים!! וזה באמת סירופ שילדים אוהבים.

בתמונה הזאת נתפסתי בעדשה נותנת לילד לטעום מהסירופ כחלק מסיור ליקוט שהעברתי בפארק נחל באר שבע (תמונה באדיבות I LOVE BASH).

תנסו לראות בעצמיכם ותעדכנו אם הילדים שלכם או אתם אהבתם את הסירופ.

מתכון מקוצר- סירופ חרובים:

1. נקטוף כ-3 ק"ג חרובים בסוף הקיץ (מאוגוסט- אוקטובר) שהחרובים שעל העץ כמובן חומים ובשלים. . חשוב לראות חרוב חרוב ולוודא שהוא לא אכול\ פצוע\ עם חלקים שחורים רכים כי זה יכול יהיה להעיד לנו על תולעים.

2. נשטוף היטב את החרובים.

3. נשבור כל חרוב לכמה שיותר חתיכות, מינימום שלוש חתיכות. ונשים בכלי גדול.

4. נשרה את החרובים השבורים במים למשך יום.

5. לאחר ההשרייה נסנן את החרובים (בעזרת רשת צפופה מאד או חיתול בד) ובגלל שנשתמש בנוזלי ההשרייה נרצה לסחוט כמה שיותר את החרובים.

6. נתחיל בבישול על אש גבוהה עד לרתיחה ולאחר מכן נעבור לאש בינונית. כל הזמן הזה מבשלים ללא מכסה. הבישול אורך כשלוש שעות עד שהנוזל מצטמצם לסירופ.

7. כדי לדעת שהגענו למרקם הנכון, ניקח כף מהנוזל ונשים בכוס. אחרי כמה דקות נזיז את הנוזל בכוס, נצפה שהנוזל קצת יסמיך ויזוז כמו טחינה\ דבש. אך אם הנוזל זז כמו מים צריך לבשל עוד קצת. חשוב לקראת הסוף לוודא שאנחנו לא שורפים את הסירופ ולכן לבדוק כל הזמן.

8. מוכן! את הסירופ נעביר לנצנצת זכוכית מעוקרת ונשמור בקירור.

המון בריאות טבעית לכולם!!

אני זמינה לכל שאלה לגבי המתכון.